רמת הכובש הוא קיבוץ במזרח השרון, שהיה סמל העמידה של ההתיישבות היהודית בשנות הדמים של "המרד הערבי" (1939-1936). בתקופה זאת הותקף יותר מכל יישוב עברי אחר בארץ וסבל אבדות קשות. 18 מחבריו נהרגו, אך הוא עמד בגבורה במבחן הקשה.
בשנות ה-40 שימש הקיבוץ כבסיס אימונים ליחידת הצנחנים ולכוח פלמ"ח. במלחמת העצמאות היה בקו האש הקדמי ועמד במשך כל המלחמה - במשך כ-15 חודשים - מול התקפות הערבים המקומיים מטירה וקלקיליה, ומול התקפות "צבא ההצלה" והצבא העיראקי הסדיר. בקרבות אלה נפלו כ-70 יהודים, 12 מהם חברי הקיבוץ.
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.