סמל רני תמיר ז"ל

קורות חיים

בנם הבכור של שרון ואלדד. נולד ביום כ' באדר ב' תשס"ג (24.3.2003). אח לאיל, יאיר ודנה.

בוגר בית חינוך ירקון.

רני היה ילד שמח, אוהב טבע וטיולים, קריאה ואוכל. חבר מיוחד שהיה תמיד שם בשביל חבריו, ידע לחזק את מי שנזקק ועם כנות מעוררת השראה שחלק איתם, כהגדרת חבריו היה "כמו עץ להישען עליו".

במהלך ילדותו רני השתתף בחוג סיירות ואף הדריך בו. בסיום התיכון, התנדב לשנת שירות במסגרת ה"שומר החדש" בפתחת ניצנה.

רני היה ידוע באהבתו לציפורים. רבים מבני המשפחה והחברים היו שואלים ומבקשים את עזרתו בזיהוי ציפורים שלא הכירו ורני תמיד ידע לזהות ולתת את התשובה.

ביום 12.12.2022 התגייס לצה"ל ושירת בבגדוד 50 של חטיבת נח"ל. עם גיוסו לצבא, החליט לחזור לגרעין של חוג הסיירות ועם גרעין זה החל את המסלול הצבאי בנח"ל.

רב טוראי רני תמיר נפל בקרב ביום י"ב בטבת תשפ"ד (24.12.2023). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי גני עם. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

רני השאיר אחריו יומנים מלאים בחוויות שעבר, מחשבות ותהיות. כתיבתו הייתה כנה ושיתפה בעובר עליו באופן כזה שתיאר את המציאות האובייקטיבית סביבו לצד מחשבותיו, דעותיו, התמודדות עם הקשיים שחווה ומציאת הפתרונות.

היה ילד מאוד חושב, מחובר להתחבטויות ורגשות והרבה לשאול עצמו שאלות שלא רק חשב אותן אלא גם דיבר אותן שיתף והכניס לעולם שלו,

ביומנו האחרון, שכתב כשהיה בתוך עזה, הוא מתאר את המראות, הריחות והתחושות לצד תיאור של השקפת עולמו ושאלות מוסריות איתן התמודדו הוא וחבריו בזמן המלחמה. מתוך היומן עולה דמותו של רני, בחור חמוד, מצחיק, בעל ביקורת עצמית וחקירה פנימית תמידית. בחור שאוהב את האנשים שסביבו ומעריך את החברות איתם, אוהב צחוק, אוכל טוב ואת הרגעים הפשוטים של החיים.

באחד מקטעי היומן, באחד מימי הלחימה הוא כותב: ".....אבל עכשיו שומעים מוסיקה מהרדיו וזה נחמד. איזה רגע יפה, חבורה של לוחמים יושבים בחדר מדרגות הרוס, עוצמים עיניים ושואבים כל טיפת צליל ומוסיקה לקרבם".

זיכרון של אמא שרון על רני שלה, אותו כינתה רנצ'ולון: "רני גר בעליית הגג עם הרבה מדרגות ותמיד אזכור את הצליל של הירידה במדרגות בדהרה עם חיוך גדול גדול ובקול גברי עמוק שואל "אימוש, מה יש לאכול?"