טוראי משה יולוביץ ז"ל

קורות חיים

יולוביץ משה בן גצל וברטה. נולד ב-30.12.1930 בן בכור למשפחת עובדים בירושלים. בילדותו עבר עם הוריו לרמתים. בבית-החינוך בכפר מל"ל (שהיה משותף לכפר זה ולרמתים) סבל בגלל קשיים בקליטת הלימודים ובהיקלטות בחברת ילדי הכיתה שהיו צעירים ממנו. סבלו זה נמשך גם בשנה הראשונה, משיצא אחרי גמר בית-הספר להכשרה חקלאית ולהמשכת הלימודים שלו בחברת-נוער ארצישראלית בנגבה. גם שם לא עלתה בידו לכפות על עצמו את ההתעניינות הכללית בלימודים, אף כי השתוקק להיות נער טוב ומקובל על המורים והמדריכים. בכל זאת מצא לו גם תוכן רוחני כל-שהוא בלימודים ההומניסטיים: תנ"ך, תולדות-ישראל ותולדות התנועה החלוצית. ביחוד נתחבב עליו "ספר השומר", שעיין בו בכל עת, הגה בכל דמויותיו, ושאף להיות כמוהן לכשיגדל. סוף-סוף מצא את מקומו בחברה ובעבודה. חיבב את הפלחה, וביחוד את העבודה בטרקטור, נתחבב על אנשי המקום ונודע כעובד מסור, שקדן ושוחר סדר. במשך שנה מילא תפקיד של סדרן העבודה בחברת הנוער, ובינתים נתקשר יותר ויותר אל חברי הקיבוץ. כשהחברה סיימה את הכשרתה ועלתה להתנחל בלהבות-הבשן, לא יכול להיפרד מעונת הפלחה שהיתה במלוא תקפה, ואם כי נדרש להצטרף לחבריו נשארו הוא ועוד אחד בקיבוץ להמשיך בעבודה. כשנגמרה העונה החליט לעלות ולהצטרף ללהבות-הבשן וכבר הוכנו לו מסיבת פרידה ומתנה מאת עובדי הפלחה שבנגבה. בינתים החלו בארץ המהומות בעקבות החלטת או"ם.

ביום 6.12.1947 עלה על מכונית הקיבוץ שנסעה לקיבוץ הסמוך גת, ברצותו להיפרד מאנשי המקום ההוא. בדרך תקפו ערבים את המכונית והוא קפץ מעליה ונמלט אל השדות. למחרת יצאו שנים מאנשי הקיבוץ לחפשו, אולי ניצל ותעה בדרכו, ומצאו את גוייתו מדוקרת בהתעללות אכזרית. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנגבה.