קורות חיים
אברהם, בן שיינדל ושלמה-חיים ז"ל נולד בט"ו בשבט תרצ"ב (23.1.1932) בירושלים. בהיותו ילד כבן שלוש הצטרפה המשפחה לראשוני המתיישבים שעברו מכפר עברי ליד ירושלים להתיישבות במושב הראשון של "הפועל המזרחי" שדה-יעקב אשר הוקם בשנת 1927 בעמק יזרעאל המערבי. הם התפרנסו מן החקלאות והיו מעורים בחיים הציבוריים של המושב. למד בבית הספר היסודי במקום והמשיך בישיבה "תפארת ישראל" בחיפה. לאחר שנת לימודים חזר למשק הוריו ונתן יד בפיתוחו, ברוח "הפועל המזרחי" גידלו ההורים את בנם ברוח התורה והעבודה. אברהם עסק בחקלאות והיה מוכן לכל משימה ציבורית שהוטלה עליו במסגרת המושב. מטבעו היה שקט וצנוע ונעים הליכות וחביב היה על הכל.
לצה"ל גויס ביולי 1950 והוצב לחיל השריון, בו שירת כנהג טנק, ולאחר שחרורו, כשנקרא מדי שנה למילואים, היה באותה יחידה. השתתף במערכת סיני. אחרי שחרורו מן השירות הסדיר חזר למשק הוריו, עד שנשא לו אשה, מרים לבית גנדל, והקים משק עצמאי בו גידל את ילדיו באותה רוח של בית-אבא. היה בעל ואב מסור בלב ובנפש. כחקלאי היה חרוץ וראה פרי בעמלו וגם כשעבד כנהג משאית לא הזניח את משקו. במלחמת ששת הימים גילה אומץ ונהג את הטנק תחת אש בקור-רוח, השתתף בקרב על שכם בו סייעו ששה טנקים משלנו לכוח הישראלי, שכן היה מטובי נהגי הטנקים ומהותיקים שבחיילי היחידה. בקרב זה, ביום השלישי לקרבות, נפצע, וכעבור שבועיים, ביום י"ג בסיוון תשכ"ז (21.6.1967) מת בבית-החולים. הניח אשה, מרים, ושלושה ילדים: חיה, תמי, ואריק. לאחר נפלו נולדה בתם ששמה אביבה על שם אביה אברהם. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בשדה-יעקב.
על מיבצעו בקרב הוענק לאברהם ציון-לשבח על-ידי מפקד הפלוגה. בחוברת "אש ישראל" שבהוצאת איגוד המושבים של הפועל-המזרחי לזכר בני המושבים שנפלו על משמרתם, הונצח שמו וכן בחוברת "החטיבה שלנו" שהוציאה חטיבתו.