קורות חיים
בן צבי ולאה. נולד ב- 1.3.1927 בחודורוב שבמזרח-גיליציה (אז - פולין). התחיל ללמוד ב"חדר" ובבית-ספר ממשלתי עממי. פעם סירב ללכת לבית-הספר ועד שציית לפקודת הוריו (מאימת עונש לפי חוק לימוד-חובה) הגיע באיחור ונענש בעמידה על ברכיו לפני הצלב. במשך שנים העיק עליו זכר חולשתו זו, שנכנע לכפיה ו"כרע לאליל".
ביוני 1935 בא עם הוריו לארץ ואביו נטל עליו את האחריות הכספית ליסוד "תלמוד-תורה" במגדיאל, מקום התישבותם, כדי שבנו יקבל חינוך דתי שלם. הצטיין בלימוד ובהתנהגות. בשנות מהומות תרצ"ו-תרצ"ח עזר לאנשי ה"הגנה" בשירותי קשר. בשנות לימודיו בישיבת חברון בירושלים היה חבר פעיל ב"הגנה", עבר את האימונים וסיים קורס מ"כ, ואחר-כך נשלח מטעם ה"הגנה" לארגן ולאמן את המחלקה הדתית של גוש דן, שמרכזה היה בבני-ברק, והדריך את חברי תנועת-הנוער הדתית "בני-עקיבא", "עזרא", הנוער האגודתי ו"אליצור".
פעולתו בהדרכה ובחינוך התנהלה ברוח דתית-לאומית שנתן לה ביטוי גם ברשימות-הגות על נושאים היסטוריים ואקטואליים בבעיות החברה והיחיד. בשירותו הצבאי השתדל לקיים את כל המצוות, וכשהוכרח לאכול בלי נטילת ידים הצטער על כך מאד.
בחורף תש"ח לחם עם כיתתו בפלוגה הדתית בפעולות הגנה וקרבות בגוש דן ובשפלת החוף. בעלותם לעזרת מגיני ירושלים חיפשו בסביבת הרטוב את עקבות ה"ל"ה" שנספו בדרכם לעזרת גוש עציון.
פקד זמן-מה על מחצבות צובה ועמד בגבורה נגד הטרדות והתקפות.
השתתף בכיבוש קולוניה שליד מוצא ואחר-כך בקרבות בירושלים ובסביבה ובפריצת הדרך לירושלים. בהפוגה א' גמר בהצטיינות קורס לקצינים. במלחמת עשרת הימים פקד על מחלקה קרבית והדף התקפות אויב בקטע בתי מנדלבוים. בהפוגה ב' ירד לאזור ה"משולש" והשתתף בכיבוש טירה ובפעולות אחרות. הועבר עם הפלוגה הדתית לנגב, השתתף בפעולות חבלה בדרך לחברון ואחר-כך בקרבות לחיסול כיס פלוג'ה. בקרב פנים אל-פנים בעיראק אלמנשיה, בפרצו לעמדה השניה של האויב המצרי, נפל ביום 28.12.1948 היה קבור בפלוג'ה. ב- 8.12.1949 הועבר לנחלת-יצחק.