טוראי מרדכי מוטל מינקובסקי זעירא ז"ל

קורות חיים

בן אברהם-יהודה ופסל. נולד ב-1919 בראדום, פולין. למד ב"חדר" ובבית-ספר עממי פולני ואחר-כך למד נגרות ועבד בה.

בן 16 הצטרף ל"החלוץ" ועשה 4 שנים בהכשרה בקיבוץ "גרוכוב" שליד וארשה.

בשנתו העשרים גויס לצבא הפולני ושירת בחיל התותחנות הכבדה. עמד באומץ על משמר כבודו היהודי לא רק נגד פולנים אנטישמיים, אלא גם נגד יהודים בוזי עמם.

פעם, במסדר צבאי, בשמעו חייל יהודי מדבר בלגלוג לפני הגויים על הדת היהודית, קפץ מהשורה וסטר על פרצופו והקצין הפולני הבין לרוחו ולמרות חומרת העבירה פטר אותו בעונש סמלי. בשירותו בצבא השיגתו מלחמת-העולם. כשפירסם שלטון הכיבוש הגרמני צו התיצבות ליהודים שהיו פעם חיילים, ברח מוטל ללבוב שבאזור הכיבוש הרוסי ומשם הגיע בקשיים רבים לרוסיה, הסתיר מטעמים מעשיים את ציוניותו וחלוציותו ונשתבח כפועל טוב וחרוץ בבית-חרושת בדניפרופטרובסק, במכרות-הפחם בדונבס ואחר-כך באשקר-אולה. משהוקם הצבא הפולני ברוסיה, בפיקודו של הגנרל אנדרס, התנדב אליו ובא עמו ארצה דרך פרס. הוסיף להילחם בין שורות הצבא הפולני במדבר לוב וכתותחן בטוברוק, ולאחר שגורשו האויבים מאדמת טריפוליטניה ושוב לא סיכנו עוד את ארץ-ישראל - בא מוטל לכאן לחופשה כחייל והחליף את מדיו בבגדי חלוץ. עשה כשנה בקיבוץ מרחביה ונתחבב על חבריו ואחר-כך עבר למגדיאל, כי בה ישבו בני עירו וחברים מהכשרתו, ועבד בפרדסים, בקטיץ ובאריזה. רבים נהנו מישרנותו, ממזגו הטוב ומנדיבותו לעזרת הזולת, אך אותו עצמו עיכבו סגולות אלה מהתקדמות בדרך סידורו הכלכלי.

בהיות מגדיאל בתחום החזית הלך אל העמדות בשמחה, באמרו: "בטוברוק נלחמתי למען אנגלים ופולנים, כאן אשרי שזכיתי להלחם בעד עמי". במסירות שבשמחה המשיך לשרת בהגנת המושבה, ולא פעם עמד 14 שעות רצופות ליד נשקו ועיניו בולשות את השטח שלפניו - עד שפגע כדור-אויב בראשו ב-5.3.1948 נקבר במגדיאל ב- 7.3.1948